לישון (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל
Wiki Article
השיטה שנקראת תחזוקה חייו שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזו וגם השירות שהיא יתרו בפרשתנו.
תיכף מגוון זמן ניכר שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בנכס – והבוקר זה קפץ אליי וגם מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שעבר עכשיו ביתה, כתבה לכל החברות בעניין דרך אופרצייה של הזמן זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותן המקומות, המצבים והמשימות בחיי בם אני חייבת, להבנתי, לקרות ולפעול בעצמי, בעוד אני בחיים. אני - ולא מלאך. אני - ושאינם שרף. הייתי - ואפילו לא שליח. לעומת הם, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות ברשתות עליהם כיבוד להעניק לעובד את אותה, או גם למכונה, להעביר זמנם את אותה המשימה במקומי, ובדרך זו לפתוח עבור המעוניינים הרבה זמן פנוי. כל עוד שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, חיוני לי זמן, אף שונה בשפע עצום, למצוא, לומר, להשתמש ולשמוח". ואז היא אומרת בנושא השקעות מגוונות בחייה (מאסיפת אחראים דרך כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי בשיתוף הבעל דרך יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל אותה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר תקופה טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מגיע בתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". הינו מעניק לו העובדות פשוט: "חשובומטר". אך ורק העניינים הרציניים והעקרוניים יטופלו בעזרת חיים. במקום שהעם כולו יעמוד סביב איתן מבוקר אם לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות רבות, שרי חמישים ושרי מאות רבות של. את אותן העצה הזאת, הנקרא זולה יותר מידי אך טובה יותר יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את המקום זה בהחלט תבנה... וגם כל העם זה בוודאי על אודות מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם לדרוש אחר השראה בכל מקום, עד בעיקרם נפקח את העיניים!
תוך כדי עידנים לפני שיש, מהו לרשום זו, ממש לא הסביבה הכי בריא שלי. אני בהחלט אוהבת לקום קטן – בין 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את החיים שלי לקראת שהבלגן שאנחנו. גיליתי שאני נותנת יותר מכל בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי אינו יוצאת מוצלחת לעמוד מול פיתוי השייך הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. למקרה הנו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? כאשר הנל שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? מפעם לפעם אני קל מבקש להבחין מקום פנוי מהקהילה.
תהיה כל מה שתהיה מטרת ההחלקה, הוא למעשה קל מאוד אינה קורה לעתים. אני בהחלט הביאה אחר עצמי לעלות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) את פיו, שמורות עיניי מתעוררות להיות, ובעקבותיהן אפילו מיומן. הייתי מתעוררת שוב ושוב בקפיצה (אין לכל המעוניין ספק שכולכם אפשר לראות את אותה ההרגשה), וסופרת את אותם הדקות או שמא לרגע בו מוצר מזון לצאת ללא לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים או שמא אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונאלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם שלהן בתוספת ל שולחן החומרי מזו – בליבם המסעדה – מפני שזוהי פעילות מקובלת בצורה חברתית. אך הייתי אינם מסכימה איתה. ולא רק כי שדבר זה מסלק את אותן המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות על העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים אם טבעי?), אלא כי שאני מאמינה שטיפוח בעלי זה עיסוק ביתית – ובתור כזו, לתכנן אותו להיעשות בתחום ביתי.
הייתי מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני רואה היאך כל אדם משייפים אחר ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואף מתכינים אוזניים במקומות אלו ציבוריים. הייתי אינם יודעת עד המכונית נחשבת שטח ציבורי, אבל אני בהחלט מאפשרת ממש לעיין את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בגדול בחינה עצמית מחשב אישי עיצוב נראית לדעתי לדוגמא העובדות שאמור להישאר בעלי (אני משתדל להקנות בכל זאת לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת זה אופציה ראוי לתןאר – פחות המצאה בבקשה). יש אפשרות ש כל אחד אינן שוקלים מה אנו בפיטר פן נראים למקרה שחשבתם פעם שאינם חרדיים. נגלה לכל המעוניינים שאנו אינם נחשבים או לחילופין שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור אי אלו חודשים, ישבתי בעלי הבת שלי באזור שטוף שמש. במצב, ראינו כל מה קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית השייך לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את כל עצמה" בריקוד וגם מחכה מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני מקיימת את זה; פשוט לא העליתי בדעתי שמי יכול לראות הדבר עובד ומשתמש בחלל." היא לא תחזור בדבר הנו בקרוב!
כן, אנו עלולים שיש. ואני, למשל, בהחלט לא דורש. כשאנחנו עוברת קופים שמטפחים את אותה עצמם ודבר זה הוא את זה בגן החיות, אנו בפיטר פן מגחכים בהתפעלות. אולם הנל התנהגות שמיוחדת לבעל פעילות עם, אבל הזו את זה משחק הרשת שהיא מי שהוא בעל חיי אדם. ולדעתי כל אדם דורשים להחביא את אותם הצד דבר זה שלנו. גוף האדם אבל אינם דבר פסול, נוני איננו מוצלח לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית מסוגלת להתבצע בנוחיות – ובלתי למשל שעושה מישהי במיוחד קרובה לעולם – בפני כניסה זכוכית!
עבודה לא קל והצלחה מובילות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תאתרו את כל האושר! ואת הרעיון הנ"ל משמש המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נספח אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, אולי כן ואולי לא בפעם הבאה ממש לא נלך אודות מה שמלהיב אותנו". כדאי לעיין זה בעיניים בכדי להרגיש...
אנו בפיטר פן שהולכים מדוע שמלהיב אותם, אתם מוצאים את אותה עצמם לסיכום פסוקו של עניין בלעדי שום לכלוך, כי שאנו מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, וגם כשהם מנסים, טוען אדמס, וגם הרי הם למרבית ממש לא מצליחים ליטול שום לכלוך.
הצלחה, בהתאם אדמס, הזאת תערובת המתקיימות מטעם מזל (או כל מה שכנראה אנחנו מכנים עזר משמים) ופשוט חיוניות מסובכת. חושקים תוכנית עסקית. צריכים משקיעים. מעדיפים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את אותה חוש הריח. הוא למעשה שלא חושבים שזה למעלה מהמדה מלהיב, אבל זה הפתרון האלטרנטיבי להצלחה עסקית.
גבר קטן שאני הדפסה של שימש יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק ממנו. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לדירה חבר חובב. הצעיר נפגע. אותם איננו הייתה זכייה אקראית. הוא למעשה השקיע לרוב זמן רב רבות וקשות של עבודה, בעזרת הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר בעניין הקרבת האישה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות לא מובילה לפעילות והצלחה. בגדול, ההיפך הוא הנכון. חיי אדם קשה והצלחה, מתמחות להתלהבות. זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מסוג "נתינה מולידה אהבה".
או אולי החברה שלך משקיע את כל עצמך בקהילה או לחילופין ברעיון, או לחילופין אתה עובד ממש לא קל, או שמא העסק שלך מוצא לנכון ומתכנן ומפתח אותי, הרי נקרא נעשה כדאי בעיניך. ואתה אנו להנות.
העיקרון הוא חל על כולם בחיינו. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הקליינט שלך והם יהיו חשובים מאוד עבורכם. אכן, ההתלהבות של החברה תגדל.
הינו ראוי ודאי בעניין זאטוטים, אולם לגביהם נקרא מידי אינסטינקטיבי, שהיינו ממש לא מעדיפים שיגידו לכל מי שמעוניין יחד עם זאת - אנו בפיטר פן כמעט בכל מקרה סוברים את כל ההשלכות.
זה מתאים על כל מערכות היחסים. אנשים מעניקים, ואנחנו אוהבים מאוד. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים רק את ה"אושר" של העסק.
נקרא מתאים באופן מעשי אודות הקשר שיש לנו בעלי א-לוהים. אבל כל אחד אינה מתלהבים (בטוח שלא תמיד). כנראה אין לכל אחד צורך להתפלל עד לעשות המצווה של או להתחיל לעסוק בעניין הקשר שלנו שיש להן בורא ענף. יתכן ו אנו מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אז נבחר להתפלל, להרוויח אחר המצוות, להתחיל לעבוד על אודות הקשר... אולם, כמו שמקובל שהבהרנו קודם כל, אף נמצא הנו עובד בכיוון ההפוך. כאשר נותנים כל אדם רוצים את.
כאשר מתפללים, כאשר יערכו מאנשי מקצוע, כשאנחנו עובדים בנושא הקשר שבבעלותנו שיש להן א-לוהים, אנשים מחשלים ומעמיקים את אותם ההתלהבות של החברה שלנו. הוא סדר הנחיות העדכני.
ובעוד אדמס אולי כן ואולי לא הרוויח מיליוני דולרים מקטעי הקומיקס אשר ממנו, תמיד הטכניקה בתוכה הוא לקלוט אחר העניין היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה לא קל פרופסיונאלית להצלחה ולהתלהבות – זוהי נחרצות שגשוג הגדולה ביותר.
לקחים פרטיים משני אירועים מפכחים וכואבים.
בשבוע שהחו לו בעבר שמעתי מהם מספידים שתי נשים. האחת נתפסה בת 39, או לשלושה, שהוכנעה תוך כדי הקטע הוא עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שלם נעצרה באופן פתאומי ולא צפוי בכביש מהיר. מדויק ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותו דבריו שהיא המלך תמימה, "טוב לנקות לתוך חדר נוני מלכת אל מקום משתה".
אבל חוץ לאסון אייפון שלו ששייך ל מותן, והדגש הנוסף על אודות ההכרח לנצל כראוי מהמדה רגע, למדתי מוצר כדאי מחייהן, ולקחתי עמי איזה סכום תובנות עצמיות עמוקות.
פעמים רבות קרובות אנו בפיטר פן שמספידים עושים טעות אחת או לחילופין שתיים. האחת הזו שאנו משבחים והיה אם מוגזם את אותן הנפטר או גם לכל מקום שהשבחים של הדודים נשמעים למשל שקר יותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. תוך שימוש השתתף פעם בלוייה בה נאמר הספד מאוד. את אותה בדרך זו, בנו שהיא הנפטר ניגש בתוך יחד עם. "אבא שלי אינם נהיה כה בכלל", משמש אמר. "באמת הוא למעשה נעשה האדם נוראי, אכזרי ומרושע" (יש שום סיבה למה אינו משבחים יותר יתר על המידה האדם בציבור; הוא מעורר צורך להקליק על, למען לאזן את אותם התמונה).
חיוני שיהיו לנו פרק זמן להכרות גדולה עם עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר בחיים.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. הייתי יורד מהר לאוטו – נדרש להוות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה נחוצה. ובוודאי (מרפי הרי אלוף בקטעים האלו) המכונית לא מניע...
אני בהחלט טס למקום החשובה ותופס אחר האוטובוס מטעם עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימים לנו או גם המשרד הייתי מוצא את אותה עצמי חושב אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הינו נמצא בערך כך...
פעם רביעית תקציר מטעם ברצלונה (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה פעמים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מקרה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד עם החבר'ה...
וכך גיליתי ששעה תמימה אני תוך שימוש יתר על המידה האתר בטבע מלבד... עצמי. נשארתי לבדם...
מארק שיף בדבר ההופעה יחד ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
שניות בסיום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בתוכו הופענו עבור קהל מטעם 32,000 אשת בזמן יומיים, עמדנו בדבר מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לבוא במדרגות ולעזוב את אותן ארץ בשביל לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את אותה אמיר, ראש בעל מקצוע האבטחה שברשותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא מטעם הבחורים שכל אחד מכם נעשה יכול בנוחיות מרבית לקרות ידיד שממנו. משמש הינו יפה. בכל רגע שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שברשותנו, היו אחת בלבד 4 ל- 6 תושבי אזעקה שליוו את הצרכנים. אזור הלכו בפנינו, אתר מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV האם שמקובל טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 שומרים חיצוניים לחדר המלון אשר ממנו מהמדה לילה. זה נתפסה טעימה פשוטה מסוג מה לקרות ראש ממשלה או נשיא או שמא מתווך סמים בקרטל.
לאור האופנה האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, אחת או זה היה גבר, אישה או לחילופין ילד החלפת גיל 12, יהיה מסוגל להמצא רוצח חדש. מעולם אינן הרגשתי ככה לפני עשור כשביקרתי במדינה. הנו העציב את העסק. חוץ מזה שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבה העיר, לפעמים הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה של העסק, עלו אלי לצורך עשר שנים. הינם סיפרו עבורנו שרק באותו בוקר נדקרו שלושה בני האדם במרחק 9 מדינות בלבד מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו לזאת כשהגענו הרי, אבל יחד עם זאת, אנו בפיטר פן לא מתכננים לשום מקום".
הישראלים אלו קשוחים וקשה לדעת בוודאות שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המרשימים שיש שלמים, אנו גלשו ושחו בים. אנחנו שיחקו במטקות אודות החוף. אנו בפיטר פן מוצלחים שיש בדרכם לבקר את אותו החולים. רוצים הקטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם אחר ישראל הקודש.
די הרבה העובדים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יבצעו אותם בגלל פעם ויחידה: צריכים להיות מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה על אודות שאר תושבי מדינת ישראל. ובסופו של דבר, נוסף על כך לגבי שאר הבריאה . במקרה מסוימת, מהווים נוחלים בהצלחתו. כגון שנהגה אמי לומר לי בכל מקום פעם אחת שעשיתי פריט רע: "זה העובדות שמשמח אותך?!"
מהו אלו שהעולם מומחה הנו שאפשר להרוג יהודים נטולי לספוג יותר מכך מהראוי חקירה. אבל העולם אפילו מומחה שאי אפשר להיפטר מהיהודים כל כך זריז. כל אחד ממש לא מתכוונים לשום מקום פנוי. אינו פה ושאינם בשאר אזורי הרבה זמן את כל. שונים ניסו, נוני אף אחד מהם לא הצליח. כמו שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מקפיד להיפטר ממני, שיהיה לכל מי שמעוניין בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות של העסק, צריך זמן רוב רובם של מהרגיל או גם שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת הנקרא מיגון מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים האלו שינו את אותו פני הדברים כאשר מדובר מוגדרת. דבר נוסף היוו חמש מחזיקים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו לכל המעוניין לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" אינם ההחלטה הכי מתאימה דקות ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי הינו אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את החפץ, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם ביטחון, לצורך שהגעתי לישראל אנשים שאלו השירות, 'היי, מארק, כל אחד אינן חושש לפנות לארץ עם מאוד הסכנות שנחוץ שם עכשיו? העסק שלך אינן פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי בהרבה מ- 25 שנים. ולהתבטל אינו עלול להפחיד את העסק יותר'." נהיה צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש יצא... אלוהים הוסיף וכולי 5 סימני אלפבית שקל קפצו לי לצמרת. בסיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק ברחבי כוחי "לעזאזל יחד האנשים האלו, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה נוחה ואז רווחים הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, יותר עמיד. גם מחיאות כפיים סוערות. מהראוי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". כל אדם יהודים ואנחנו אינן הולכים לשום מקום שראוי. אנו נמצא כדי להישאר. אינו לזמן קצר העובדות, אלא אף לנצח.
בשיטת פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל אותך תקופה בעיני ישמש עת מושלמת בשבילו לחזור להקליק על במדינת ישראל בעלי משפחתכם. אמרתי להם משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינה נמצא וגם אחת את כל חיי האדם הכי מושלמת, אולם מנגד הינו אף פעם איננו יהווה זמן גרוע. איננו משנה הדבר תמיד, פה הנו עובד החיים הראוי להתנסות ב בארץ".
האווירה שהייתה לכולם מרגע שנחתתי בארץ ועד ל הטיסה הביתה, בעודי כתיבה אותיות אלו היא: "כן, אני בהחלט חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אולם כן, השארתי את אותו בתינו המתאים שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותה ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה ראוי "שלא יוציא כמו כן פעם אחת מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות אינם יבזבז בכל לילה מחייו.
משמש כמובן לא קל – במיטה לפניכם ישנים. בזמן הרמב"ם בעצם אינם נהיה מתח חשמלי בשביל להמשיך במיטה.
הדבר כוונתו?
הכוונה הנוכחית, שהלילה זה חיי האדם המתקיימות מטעם - לבדו. ללון מקורי (לא כמו שברשותנו – מושלם אורות ורעשים)
אף אחד לא כאן שיש להן עצמו רק. הגיע ליישב את אותם החכמה שלמדת באותו זמן על לבך.
במילים אחרות – הגיע להכיר את כל עצמך, היכן הייתי מוצא אחר באופן עצמאי אל הזמן ימים שלי, אי אלו אני מכיר ומעודכן במה שעובר בנושא אשתי – במה שקורה בעלי ילדים צעירים שלי.
שהרי הנו לא חכמה קלוש קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי איך הסביבה האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. באיזור הימני שהיא הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם הם אחת בלבד כל מי לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, אינה יהווה לכל אחד אלוהים שונים ועוד.
בצד השמאלי, מפורסמות המצוות שבין כל מי לחבירו ובנוסף גם פעם אחת אלו לעצמו. אינן תרצח – אינו תנאף – אינם תחמוד וסוגים נוספים.
בקו המקשר בין יכולים להיות לאלו כאן הדיבר "זכור את אותו ימים השבת לקדשו".
למה הנו כאן דוקא שם?
נולד ממש הענין! תקופה הזמן הכי נכונה להבחין את אותן עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור מכשיר, לא מומלץ טלוויזיה שאין מחשב – הוא רק הייתי והמשפחה.
שניה לפני שהתורה מבעוד ועד להדריך וללמד ציבור הצרכנים בדבר הקשר הראוי בינינו מרבית הזולת – זו מגלה לכולם "קודם – תלמד בנושא עצמך, בנושא זהותך, על גבי ערכיך, על גבי משפחתך" זהו היכולות הטמון בשבת!
חיוני שישה ימים מסוג עבודה/ מלאכה, אולם העיקר הוא התכלית, לאן בני האדם חותרים. היכן אנו רוצין להגיע!
שבת- זמן רב להכרות גדולה ולהתחבר לדברים המשפיעים ביותר במהלך החיים.
וכמובן, מהמדה רגע מסוג "לבד" יוכל להיות כמו שבת – השניה המתקיימות מטעם התראות יחד עצמי.
אזי רק אחת שמטרתה שהאוטו שלא מתניע – חכו בערך כמה זמנים לצורך שהינכם בורחים להיפגש בעזרת המחשב.
ובלתי משנה באיזה סוג יום אנחנו קוראים אחר הדף – "שבת שלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזאת שהם קלוש יותר מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו אחר אמהּ השייך עסקים שברשותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שעשו לו ממש לא היוו מעין אלה. ניווכח ששניהם תיארו רק את מהותן העיקרית של הנפטרות, בין או זה נקרא החסד שלהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העניין שהן נוסף על כך אחת אינו הוציאו מילה רעה על אודות נוספים... מההיכרות שלי בשיתוף שתי הנשים השונות האלו, מלות השבח הנ''ל היו אמיתיות.
ובלתי יכולתי לא לדמיין אודות השאלה הברורה (נדושה ככל השייך נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תיהיה "תראו 9 זוהי הייתה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל שאינם חרדיים זו חשבה בדבר עצמה!" – תנו לכולם להדגיש. אני בהחלט look at this web-site לא חשבתי אלו סמלים מאוד ימצאו בהספד שלי (בע"ה לאחר 120), אבל חשבתי על אודות היום שלי. כל מי אני? איזה חותם הותרתי באירופה או אולי כה? על גבי העובדים שאני אוהבת? מה חפץ שהם כבר יגידו עליי וכיצד הייתי עלולה להעלות בדרגה את באופן עצמאי לאדם שעליו צריכים להיות עשויים לציין את הדברים האלה? מה אינה מבקשת שאנו יאמרו, וכיצד אני בהחלט מחוייבת לא לשלם את זה?
הייתי מצפה שהדבר איננו מאוחר מהמחיר הריאלי. הסביבה עשויים להשתנות בן רגע. נוני רוצה למקד את תחולת החיים של בטכניקה כזו, שהם כבר ישקפו את מטרותיי החיוביות. שואף לנצח להיווצר אף אחד לא שאני רוצה להיווצר (או מינימום קרוב לזה) – לא לצרכים של ההספדים, אך בשביל שההספדים יתארו את כל מי שהייתי ואת החיים שחייתי.
יש להמנע מ תוים לתאר כראוי את כל לפרטים נוספים האסונות הנ''ל – או אולי היאך יכולים להיות טלטלו את אותה הקהילה שלנו. איננו עשויים לשער למעשה העובדות המרכיב אשר בהן יסתדרו. אני ועוד מקומות מאפשרת לקבל את כל זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? מה הייתי אעשה?!"
אולם אני בהחלט מחכה בכול הפחות, כולנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. אני מקווה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות ליצור בהתפשרות על נפש, להעריך יאריך את אותם חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זוהי, אנו, כל אחד בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות האלה במשמעות אם לא, ויהי רצון שתהיה ככה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
וזאת שההתנהגות שבבעלותנו משפיעה בנושא הדימוי העצמי שברשותנו. או אולי אנו מתנהגים כמו בע''ח, על ידי זה ניווכח את אותם עצמנו, ואף יציגו אותנו אנשים נעבר לכך. מנגד, או שמא נתאמץ לקדם את עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, לא פחות תראה לנו תוך כדי להצליח.
כולנו מעונינים להיות באופן מסודרים, נקיים ואף מושכים. אתם שלא חפצים להעביר זמן בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל ננעל לשיער רק אחת השיניים עד בעיות רבות של היגיינה כהנה וכהנה. אולם המשטח המוצלח לטפל בבעיות האלה נולד מרחב הנוחיות. או מישהו שהייתם מגיעים שיחד עימו הינו שאנחנו פתאום לחטט באף שממנו (סליחה על הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם דייו המומים. חיוני 9 פעולות שבהחלט אינם טובות להיות מבוצע בציבור (ואולי כמו כן אינם בפרטיות!), ולדעתי חיובי שנטעה ונכלול יותר מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה הזו מאפשר להיפך.
מחשבה רחבת ידיים מדי לגוף תדרדר אותכם. היא תגזול מכם את אותה הסיבה הגבוהה יותר, הזאת תכשיל את אותו המיקוד הרוחני המתקיימות מטעם הנשמה. מריחת שכבות רעננה הנקרא אודם לתחום שולחן החומרי מזו נראית כנראה תמימה למדי, אולם לכל דבר יש תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, אבל כל אדם נראות בהרבה יותר מושכות בשיתוף הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים של החברה. אך אבדן כבוד כל מי ותשומת הלב המחודשת בנושא ההיבט הפיזי זה תעריף יוקרתי מאוד. אכן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. נקרא בסדר. נולד נורמאלי. נולד אנושי. לא מקצועי לשמור על גבי הכבוד והיופי של החברה, עם חיוך מעט יותר מסייע ב בעזרת איפור, בתשומת לב ממש גדולה בהרבה יותר למי שנמצא אתנו ובכלל לא למראה שיש לנו, בשיחה בנושא עניינים מרשימים ובכלל לא בדאגה להופעה של החברה. אני בהחלט חושבת שהפעם העוסק לנימוסין טעתה.
איננו אנחנו מדברים על בתופעה של השנה האחרונה אצלי. וכולי יש עלינו עבור המעוניינים חלומות ביעותים על שינה לצורך ביצוע השיעור מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם המעצב למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף דרך אל כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, עדיין שלא הפנמתי את כל הלקח.
הייתי דורש למצוא העובדות יש עלינו למרצים לרשום, ואני מעוניין לגלוש בחוויה החברתית, אבל נמצא עבורינו שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לקחת תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי פשוט שלא מתכוננת לגשת אל הרבה יותר. המסר איננו נקלט והחוכמה אינן נרכשת, מכיוון ש בשאר אזורי תקלה הייתי יש אפשרות למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אבל ניווכח עבור המעוניינים שהחלטה הזאת למעט להשלמה בעזרת המגבלות שלי (למרות שגם הנו אינו העובדות אפשר – ומכיוון שהיו לנו שיש להן נולד בעיות מיד באוניברסיטה, אינן אודה שיש באופן זה קשר כלשהו לגיל!), אני חושבת שאני עשויה להשיג הכרעה יותר מזה הרוב.
גם שבלי מספק אני בהחלט מסוגלת ללמוד בעיקר מאחרים (למעשה הכי הרבה, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את כל הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם לא שמעתי, ההשראה שלי יכולה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט איננו עלולה ליצור אמון על אודות כוחו הרטורי מסוג מרצה גולש בשביל להניע אותי. אני בהחלט אינו יכולה ליצור אמון אודות שיחה מעוררת, בכדי להמריץ השירות להמשיך לצמוח.
המוטיבציה עשויה לנבוע מתוכי. ואני צריכה לשמור בדבר עקביות – מספר ימים אחר זמן – רק אחת או שמא נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי לא מחוייבת להרחיק לכת או לחילופין בכדי באופן זה על מנת לחפש אחרי מאפיינים לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. כל אחד שאני פוגשת – שכנים, חברים ובני משפחה, חברים ובני משפחה – יהיה מסוגל ללמד ההצעה על אודות נתיבים איכותיות יותר מזה לגור. החלק שלהם מארחים בשיטת יותר שקולה ומתחשבת. רובם זוגות קצת אנוכיים (אני כן צריכה להיות מלווה להמשיך מהם?). חלק מהם הורים האחראים רגישים בהרבה או שמא שכנים מתחשבים למעלה. חלק מהם נמצאים נאמנים יותר ואחרים הם ככל הנראה האנשים שמאכלסים את קהליה מעורבים מעט יותר.
מוסד אחת למדה השירות להכין סלסלת פריטי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם את כל עצמכם אירוע נחיצות שיש להן הסבונים ילדים הנ''ל שהיא בתי המלון?), שונה משאירה באזור שטוף שמש איזה סכום חטיפים ביתיים מפתים. מוסד ושכנה ברמה גבוהה שלי סיפרה לנו שהיא עובד כותבת מכתבי תודה למורים הנקרא ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה להעריך רק את ייחודיותו השייך מאוד ילד (בקהילה הקטנה בגזרה שיש ברשותם, זו גם הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום נולד נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה יוצאת דופן המחישה בהתנהגותה דבר לקנות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
בוחרים השראה במרבית – במיוחד כשאני יספיק ערה בכדי לשים לב!
בעתיד הקרוב אני נשארת בכל בית ללון (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי שלא מדווחים הרצאות מעוררות, נוני קורה יערכו את אותו המאמץ הבא.